מוקדש לאמי האהובה השנייה.
בתפילה לרפואה שלמה

מרימה העיניים השמיים,
לא אוכל לדמיין חיי.
האים אלוהים יכול לחוש בעוצמה נשגבת
טוב ליבך,
צניעותך,
את עצותייך החכמות,
את החמלה בך,
את ידייך הרכות,
עינייך החמות?

כמוני?

אמא.

אמא שנייה שלי.

לא אזכור עצמי בלעדייך.
רק שלא לסבול.
שלא יכאב באף תא בגופך.
שלא תדע מכאוב נשמתך.
שלא תראי דמעות סביבך.
אספי אותי בזרועותייך.
נשקי לי.

אמא,
אינך יכולה!
הלחמי!
רק בשבילנו...
להשאר עוד.
אמא,
גם כשעולמי חשך עליי,
השמיים נפלו עליי
הארת
באור גדול
שוב -
את הדרך.
אם רק תחליטי,
אם רק תאמיני,
אם רק תבקשי.

להסיר פגעים מתוך גופך
השברירי,
אם רק תבקשי אותו -
התפללי,
את תראי.

השארי!
אמא,
כמעה נותר בך כוח,

עייפה.

בבקשה,
היי חזקה,

היי,
השארי,
אהובה.

בכוח התפילה.
האמונה.