[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







סיון טל
/
הדייט שלי עם אהוד ברק

"תתחיל לקחת אחריות על מה שאתה עושה", אני מתפרץ עליו, "אתה
יושב ומהנהן מולי, אתה יודע שאני צודק, אבל אתה לא תפסיק - אתה
תראה שאתה תפגע מזה בסופו של דבר". שר הביטחון - אהוד ברק,
יושב ומהנהן, אני רואה שהפעם משהו חדר אליו, הוא לא כזה סגור.
"תראה", אמרתי לו בקול רגוע, ממש אימהי, "זאת לא בושה להודות
בטעות, אני בטוח שהבוחרים יבינו את זה, עוד אפשר להפסיק את
המבצע (אני מדבר בשקט, שבני לא ישמע)". הוא הסתכל במבט מיואש,
כמעט בוכה, רשם כמה דברים בפנקס והלך. למחרת הורחב המבצע בעזה
ונהרגו עוד 200 אנשים. אני לא יכול לתאר כמה כעסתי עליו, אחרי
יום חמישי אני מחליף אותו.

למחרת הוא התקשר באמצע הלילה, השתדלתי לא לדבר איתו על המבצע,
סתם יכעיס אותי. הוא התעניין מה שלום סיון, ואמרתי לו שכבר
הרבה זמן  לא ראיתי אותה, מילואים - אתה זוכר ?. אל תדאג, הוא
אמר, מילואים מרשימים בחורות. אבל אני לא מחפש בחורות שמילואים
מרשימים אותן, אני מזכיר לו, יש לי את סיון. אתה בכלל לא אוהב
אותה, הוא מכאיב לי וממשיך, שתי הסיבות היחידות שאתה איתה הן
שהדליק אותך הרעיון לצאת עם מישהי עם שם כמו שלך, וזה שהיא
הסכימה. חכה שתצא לחופשה, הוא מדבר פתאום בקול נעים, תפגוש
מישהי אחרת, תספר לה שאתה במילואים, משכיב מארבים בכפרים בשטח
האדום (איך שהוא מזכיר אדום נהיה לי רע, חכה ליום חמישי - אני
מחליף אותך). "רוצח", אני צועק עליו בטלפון ומעיר את השותפים,
שאחד מהם רץ החוצה מהחדר לקרוא לעזרה. אני מחפש מה עוד להגיד
לברק אחרי שהיה מוכן לפגוע בי ככה, אבל לא עולה לי כלום,
"רוצח" - אני צועק פעם שניה. מיד מגיעים שלושה חיילים להרגיע
אותי, תוך שניות אני ישן. בבוקר אפילו בני המג"ד מגיע לראות
שאני בסדר, למרות שגם איתו רבתי השבוע.

 למחרת הם החליטו לצרף אותי לשמירה עם אריה, שאלמד אותו קצת
תורת-לחימה. אריה הוא בחור טוב, אבל לוחם לא משהו, איש מוזר
שבית"ר ירושלים זה כל עולמו. אין לו הרבה חברים בפלוגה, כי הוא
הגיע לבד וכולם הגיעו עם חברים מהסדיר. בשביל שיהיה לי על מה
לדבר איתו בשמך ארבע שעות אני לוקח את מדורי הספורט של ידיעות
ומעריב. אני בן 33 היום, הוא אומר לי קצת לפני שאנחנו עולים
לשמירה, ואני מיד מתקשר לכל החברים מהנח"ל ודואג שכל אחד יקנה
איזה חטיף ולרס"פ שיארגן עוגות מהמטבח ונעשה לאריה יום הולדת -
הוא בטח יתרגש. מזל טוב אני אומר לו, והוא מופתע מזה, כאילו זה
לא דבר טבעי.

אחרי כמה כתבות ספורט הפלאפון של אריה מצלצל, אמא שלו מקריאה
לו מכתב ממס הכנסה. הוא מתקשר אליהם ומדבר איתם הרבה זמן, הם
לא שילמו לו החודש. הוא מובטל כבר כמה חודשים, בגלל המיתון
פיטרו את המאבטח והביאו חברת כוח אדם. אין להם לב, הוא אומר,
המנכ"ל מרוויח חמישים אלף, ואותי מפטרים בשביל לחסוך בתנאים
הסוציאליים של המאבטח. הוא חזר לגור עם ההורים, בגיל 33, כל מה
שיש לו זה בית"ר, שנראים נורא השנה. אני מספר לו שגם מצבי לא
טוב, שמכבי מסריחים, שאני באמצע טיפול פסיכולוגי שההורים
מממנים - הוא היחיד שיודע את זה, הוא מספר לי שהוא המציא בחורה
בשביל שלא ידעו שהוא לבד, אני לא מספר לו על סיון בשביל לא
לבאס אותו. אני בטוח שאריה אף פעם לא נפתח ככה, אני מאפשר
לאנשים להפתח איתי, אני כל כך שמח על המסיבה שארגנתי לו. במהלך
השמירה בני המג"ד מבקר שוב, לראות שהכל בסדר, שאני מלמד את
אריה מה שצריך, מסביר לי כמה חשוב לעשות קצת צרות לערבים - שלא
יחשבו ששכחנו אותם - גם לערבי ישראל, המשת"פים. גם המ"פ מגיע
לבקר בעמדה ומביא לנו ממתקים. נדמה היה לי שגם קרלוס אורויו
הגיע לבקר, אבל יכול להיות שהזיכרון מטעה אותי, מה יש לו לעשות
באמצע השטחים ?  

איך שכולם הולכים אהוד ברק מתקשר. "איך אתה נותן להם לשם אותך
בעמדת שמירה ?" הוא נוזף בי, "אני כאן ללמד את אריה להלחם".
"ההיפך, הוא צועק עלי, אפילו את הנשק לקחו לך, אתה לא לוחם,
אתה נקבה" הוא משפיל אותי וממשיך "מה תספר לבחורות, ששמרת כל
היום בזמן שחברים שלך נלחמו ?". "אני אספר לסיון מה שאני..",
"די כבר" הוא קוטע אותי, "סיון זרקה אותך לפני חמש שנים".
"אהוד ברק, תקשיב לי ותקשיב לי טוב, היום יום רביעי, אתה יודע
מה קורה מחר, אני לא צריך אותך - אז אל תתקשר אלי, יש לי את
אריה, וכדאי מאד שבישיבה הבאה של הממשלה תדאג גם לעובדי חברת
כוח אדם - חזיר קפיטליסטי", אני מתאפק לא לקרוא לו "רוצח" עוד
הפעם. בסיום השיחה עם ברק שוב בני המג"ד מגיע לבדוק שהכל בסדר
איתי.    

אנחנו חוזרים לבסיס ויש מסיבת הפתעה ענקית לאריה. כל הפלוגה
חגגה כל הלילה. אריה כאילו כועס עלי שספרתי לכולם, אבל אני
יודע כמה הוא מתרגש. בחצות אני הופך לכמעט שפוי - אין יותר
ברק.  בבוקר יום חמישי משחררים אותי מהמילואים לפני כולם. כולם
ישתחררו מאוחר יותר, בני מסביר לי, בגלל שאני גר רחוק נותנים
לי לצאת מוקדם. שעתיים לפני המשחק של מכבי אני נפגש עם
הפסיכיאטר. "סליחה שצעקתי עליך כל כך הרבה", אני מסביר לו,
"היה לי קשה לקבל אותך כאהוד ברק, אני מקווה שבשבוע הבא תהפוך
למישהו סימפטי יותר". "לא סימפטי, מנהיג" הוא אומר בצחוק
ובהקלה, "הגענו לכמה דברים חשובים השבוע, אני מקווה שנתקדם
יותר בפעם הבאה, חשבת כבר על מי אתה רוצה אני אהיה ?".

במשחק של מכבי הכל חוקי, אין נורמאלים ולא נורמאלים, כולם
צועקים באקסטזה. כבר שנים שפעם בשבועיים אני בהיכל, באותה
חולצה צהובה ישנה שכבר נראית מגוחכת בכל מקום אחר, באותה נקודה
ביציע - שער 11, חוגג כל סל של מכבי כאילו הרגע עשו גם לי
מסיבת הפתעה, ובאמת זה כך. מכבי הייתה מלהיבה, קורעת קבוצות
והקהל כאילו חלק מהמשחק, דוחף קדימה וכל אחד מרגיש שותף
לניצחונות וכואב במעט ההפסדים. הקבוצה משחקת בשביל כל אחד
בקהל, נותנים ת'נשמה בשבילנו ואנחנו בשבילם. אבל עברו הימים של
הקבוצה האדירה, מכבי חלשה, מכבי משעממת. עדיין אנחנו צועקים
ומתלהבים, אבל זה לא מה שהיה בתחילת העשור, בקרוב הטיפול הזה
לא יספיק. מכבי מפסידה בשנייה האחרונה, קרלוס אורויו, הזר
שמרוויח 2.5 מליון דולר (אריה מקבל מביטוח לאומי 2300 שקל
לחודש), נרדם בשמירה ונתן לספרדי לחדור עליו (אריה היה מאבטח 7
שנים ואף פעם לא נרדם בשמירה). קרלוס - אני חושב שאני ואתה
נפגש כמה פעמים בשבוע הבא, יש לנו כמה דברים לדבר עליהם, קבענו
?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אגוזי קוקוס זה
לא דבר שגדל על
עצים!



משפטים שאמא
(פולניה) אומרת
לבנה במכולת.


בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/5/10 9:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון טל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה