אם לפחות היתי מצליחה לכתוב משהו ראוי.
אם לפחות היה לי עם מי לדבר.
אם היתי מפסיקה להגיד אם.
מתגעגעת לריח שלך.
ואם לא היתי?
פתוחה יותר, סגורה יותר, מקשיבה יותר, מדברת יותר...
חושבת עלייך כל היום ושנאת את זה .
מתגעגעת למגע שלך.
מתגעגעת ללילות עם ירח .
מתגעגעת לשכב איתך בתוך פרדסים.
"ואם היו מודיעים ברדיו שסוף העולם?... היתי מנשק אותך"
תמיד ידעת להגיד את הדברים הנכונים.
תמיד ידעת מה יכנס לי ישאר ללב.
ידעת בדיוק איך לפגוע בי.
מתגעגעת למילים שלך.
אם לא היתי כל כך תלותית.
אם לא היתי כל כך לבד במערכה .
אתה כל כך רשע, עם החיוך התמים שלך.
כשירדו לי כבר דמעות מרוב כאב,
אמרת שאני מניפולטיבית.
בסך הכל סיפרתי לך על החיים ,סליחה .
אתה לא צריך להרגיש אשם שאני כואבת.
אתה לא צריך להרגיש אשם שאני אני.
רק שלא חיבקת אותי,
רק שאני עכשיו זאת שיושבת וחושבת איפה טעיתי .
רק שהאמת היא שאתה סתם בחור פגוע, פוגע.
האמת שאני צריכה לשכוח אותך.
האמת שרק הכאבת.
האמת שאסור להתאהב במישהו בידיעה שהוא פחות טוב ממך.
אם רק היתי מצליחה להפסיק לכתוב.
אם רק היתי מפסיקה לחשוב.
אם רק היתי מפסיקה לרגע.
אוהבת אותך.
שונאת
אותך.