אורקה פצ'בסקי / חיים שלמים |
עצבות מזדחלת חרש עם פרישת השמש
ותאוות הירח והכוכבים ללילה.
אורות דולקים עמום פה ושם,
שקט מאד מאד מאד
איזה צרצר איזה כלב או קיפוד.
אז- הרגשתי שחיי חסרים מגע אנושי שלי
או שאני חסרה...
היום - אני בתהליך של התקרבות .
זו עצבות של זיכרון עמום,
מקום אחר, גוף אחר אולי
והידיעה שאפשר לפספס,
אפילו בקלות,
חיים שלמים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|