איגור וזמנסקי / סנט פטרבורג |
תלויות על קו הרוחב של אלסקה,
והיא בוחרת בשלג רטוב נטול חיוך.
ונציה צפונית
באמצע מאי.
למחרת
השמש הביישנית
פוגשת אותי בנווסקי פרוספקט
שנשמע כמו טיוטה של שיר.
אני נזהר שלא להיפצע
משברי החריזה הקלאסית.
כל בית חולף נראה לי כמו אדרת
על כתפיו העלובות
של פקיד
בעיר בה תושבים אפילו צועקים בשקט.
גרניט הנהרות
ישתיק את צעדיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|