|
היום שימשת לי מוזה
ואת לא תדעי על זה לעולם
העיינים העייפות, היפות שלך
נסגרות, נפתחות
ריסים ארוכים מפרידים בינינו
אני מסוגל לנוח על שפתייך
ולטעום כל טעם חדש
כי היום היית לי מוזה
וכמה חבל שלא תדעי על זה
לעולם |
|
|
חשבתם פעם, איך
הגיע השלט של
"נא לא לדרוך על
הדשא" לאמצע
הדשא?
או למה כשאומרים
ריק, והולכים
אחורה, לא
שומעים קיר?
-תהיות של
קווקזים, אבל
קווקזים משוודיה
התיכונה בלבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.