|
מזה ששים שנה
חיי היו כסרט
שבו פרקים חולפים
כל עשור הוא פרק.
עשור ראשון חלף
אני עודני ילד
בזכרוני נחרט
חלום ילדות נפלא.
עשור שני כנער
תמורות רבות בדרך
ילדות, יתמות, בגרות
וחיל במערכת.
ובשלישי נפשי יצאה
לדרך שאין אחרת
את בית אמי נטשה
מצאה אשה אחרת.
עשור גדוש ורב
מלא בחן ויופי
ביתי נטע על הר
ילדי בגרו בלי דופי.
וברביעי כבר תש
כוחי במערכת
אפשוט מחלצותי
ואהיה לאב כל ערב.
בחמישי אנהג עירי
שבראשה עמדתי
אוביל אותה בדרך
כקטר בראש קרונות.
ובפרק השישי
בא הסיום לסרט
כלו כוחותי עד תום
ולביתי אפרוש.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 126/4 שייכות ל- shulibangi |
|
|
ושוב פינתנו,
ארגנטינאי מארח
פילוסופים והוגי
דעות. והפעם,
ד. ברקן, מורה
לספורט:
"קח לדוגמא את
המכנסיים
הצמודים של
הבנות. אתה
מפליץ בפנים, זה
לא יוצא אחרי
שבוע" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.