זמנים משתנים ללא הרף
אנשים באים והולכים,
מחפש חברים מהדרך
לרובם פרצופים שמחים.
באחד הכפרים השוכנים בגליל
הכרתי בחורה אחרת,
פניה זרחו באור בתולי
ושמרתי אותם כמזכרת.
קראו לה אגס,הסוכר החולי
הנמס בנגיעה נמהרת,
הפרי הנחשק האהוב בחיי
ניבט מעיני העיוורת.
שבתי אל ביתי שבמורד ההרים
נושם ונחנק בעשן
האגס היפה שטעמתי בכפר
נשאב למרחב ללא זמן.
אשוב גם אשוב אלייך לכפר
ונרבוץ בשדות הירוקים
נשב אצל האלון הזקן
ואלמדך איך מנשקים.
הסתיו חלף בנגיעות מלטפות
אחרי חורף גשום משכר,
השמש הבליחה בקרניה לעתים
ואורה את עיני כה סינוור.
אגס היפה מרימה את ידיה
לשמיים עמוסי כוכבים
נשיקות התחלפו במגע מלטף
ועכשיו נלמד איך שוכבים.. |
