א.
את מתעוררת
לאורן של קרני ירח כסופות
מאירות על פנייך השקופים.
דם ניגר מזוויות עינייך הסגולות
מטפטף וצובע את החוף באדום שני.
הים הופך ורוד,
ואת מחייכת.

ב.
הוא חושש מעט
את אוחזת בזרועו.
פוסעת לקראת המזח
ומביטה אל עיניו במבט מטורף
וחדור ביטחון.
הוא דוחק להישאר
אך כנגד רצונו,
הוא משתלשל אחרייך.
את גוררת אותו עם קסמייך
ששופעים מתוך עינייך
הצבועות בניצוץ.

ג.
זורמים בים ורוד ומהול.
טיפות דמך נגמרו
כעת נשתמש בשלו.
ים אדום,
לחיים סמוקות
וקצת חיוך שטני.
עמוק יותר
פחות רדוד
טיפות מים, גלי דם.
בתולה טמאה
תמים מכושף
נסחף,
עם זרמי מים כהים.
נוגע, בולע
שוקע.
ואת, צפה מעל כל כישוף וגל
גוזלת קסמייך בחזרה מאישוני עניו
ונושקת למצחו.

ד.
ידייך שוחות בקרירות
אל החוף הספוג.
שפתייך שואבות דמך בחזרה.
שוב גרגרי חוף בצבע שנהב
ומים שקופים-תכולים.

ה.
השמש הפציעה,
חשכה היא לך
פוקחת עינייך העצומות בסגול
ונשכבת לישון.


21.7.2003