יוני מגיד / אחרי הרבה זמן |
שרציתי לכתוב.
עכשו אני יושב
והגלים שוטפים.
עולים יורדים
חולפים בשקט.
אך כל מה שנשאר
זה רק קצף.
המילים נשארות פזורות
הרעיונות אלומים
והחלל מבולבל.
הנה את, זאת את!
או שאולי אחרת בכלל
או שההיא זו הנכונה.
ספר מה יש?
מה מעיק על הלב
הטהור, החזק-חלש שלך?
איך מתמודדים עם זמן
שהוא כולו שלך בלבד
נתון לחסדיך הגחמניים?
איך מתמודדים עם שקט לבד?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|