צלע מגופי
מתאווה להישאר
כאן
לטבוע באגם?
למות בין עצי היער?
השמש עדיין לא
שוקעת אל
סופה
מלך לילין לא
מקיץ
מתרדמתו
אך צל מרחף
על המים
ענן כבד מסתתר
בין השיחים.

ואני נאבק
שלא לשקוע
בבוץ טובעני
עשוי מאדמת כסף
שלא לגעת
בעלי שלכת
עשויים מעצי זהב
בתשורותיו של
שר היער אשר
שנתו עדיין
ערבה.

זו אינה עת
להניח
לשמורות עיניים לאות
להיעצם
זה אינו מקום
בו אפשר לפסוע
בנחת
לעבר עולם אחר
אני שומע מילותיי
נלחמות בלחשם של
שדי יער
נאבקות עם עירום
גופן של
ליליות.

עצם מעצמי
משתוקקת להישבר
בתוכי
התשמע קולי
מירכתי?
תאזין לצעדיי
הפוסעים עמה?
השמש עדיין מלטפת
את הרקיע
ברכות
למרות גשמי זעף
אשר ניתכים אל
האגם
סוחפים עצי יער
למקום לא נודע
זו שעה מוכרת
לעייפה
הגיע הזמן לצאת
מכאן.