אבא, ספר לי סיפור...
-סיפור?
כן, כן... סיפור.
-טוב, מה את רוצה שאספר?
אבל זה כל העניין אבא! אתה תבחר! - תעשה לי הפתעה!
-הפתעה? בשעה כזאת?  אבא שלך עייף מהפתעות...
אוף,... איזה מין אבא אתה?
-נו, זו שאלה שתשאלי אותי עוד הרבה כשתהיי גדולה... ועכשיו -
למיטה!
טוב, אני אזחל למיטה ואשחה בים של השטיח הכחול שלי...
-לא, אם תזחלי תגיעי למיטה רק בבוקר... בואי. על הידיים.
יופי! תעשה לי חפרפרת... עם הקול המצחיק הזה של המנוע
שחופר...
-חפרפרת למה?
כי ככה.
-אה.
אבא רגע... מי זה האיש הזה  בתמונה על התקליט הזה בצד?
-זה מלך הארגמן ילדה.
מלך הארגמן?
-כן.
הוא נראה עצוב אבא.  למה הפה שלו פתוח... אולי הוא רעב?
-אני לא ממש יודע, אולי הוא מפחד.
יכול להיות שהוא איבד את המלכה שלו?
-אולי, ילדה שלי... אולי.
אבא, איזה שירים יש בתקליט הזה? תשיר לי!
-בואי נראה... יש כאן שיר על מישהו שמדבר  אל הרוח... שיר מספר
שתיים.
נו, והיא עונה לו?
-לא תותית, היא לא עונה.
אבא, אבל כשאתה יושב  כל לילה במרפסת  עם החלון פתוח, הרוח
עונה לך?
-גם לי היא לא עונה.
אבא, אז אם היא לא עונה לך, אל תחכה לתשובה עד הבוקר עם האור
פתוח, כמו אתמול... לך לישון במיטה החמה...
אני אומרת לך אבא... הרוח הזאת!
-תודה מתוקה.
אבא?
-מה אהובה?
איזה עוד שירים יש למלך?
-יש את שיר מספר ארבע, על ילדת ירח.
ילדת ירח?  מה, היא הבת של המלך הזה?
-אני לא יודע, אבל יכול להיות.
ומה ילדת ירח עושה?
-היא מדברת עם העצים ביער, ופוגשת את הפיות מוקדם בבוקר.
מה, במקום לגן אבא?  
-אני לא יודע, בת.
אבא! יש לי רעיון!
-מה ילדה שלי?
אולי זה שמדבר לרוח משיר מספר שתיים יעלה מדרגה על שיר מספר
שלוש ויפגוש את ילדת ירח  בשיר מספר ארבע, והם יהיו חברים?
-נשמע רעיון מאד מוצלח, ילדה.
אבא, אתה יודע מה טוב בלהיות חברים?
-מה?
שכשחברים אז כבר לא לבד, נכון אבא?
-לפעמים ילדה... לפעמים.
אבא, איך קוראים לשיר מספר שלוש?
-קוראים לו אפיטף.
אפיטף?
-כן.
איזה מין שם מצחיק  זה אפיטף... דווקא זה שם נחמד...  
אתה חושב ששיר מספר שלוש ייתן לו לעבור אליה למעלה?
-אני לא חושב ילדה.
למה אבא?
-כי זה שיר שלא אוהב כשאנשים חברים.
למה אבא, אפשר להסביר לו שאם השיר מלמטה צועק לשיר מלמעלה
זה רחוק, הם לא יכולים לשמוע ולהבין באמת ,ובסוף הם מתעייפים
ומתעצבנים ורבים כל היום.
-נשמע מוכר, ילדה שלי.
אני חושבת שזה לא יפה מצידו... הוא צריך לתת לעבור!
אתה תדבר איתו אבא, לא?
-אני אנסה.
תבטיח לי?
-מבטיח אהובה.
אבא, הבובות שלי רוצות לומר לך משהו...
-איזה בובות?
מלאני ואליס... וגם הדוב ויני רוצה.
-לא צריך לדבר בשמן, ילדה... את יודעת את זה.
למה שלא תגידי לי את במילים שלך?
טוב אבא. אבא, אני יכולה לקחת את אחד מהגורים של לילה איתי
למיטה?
-לא מתוקית, לילה רוצה לישון עם הגורים שלה.
אבא, מתי זה פורים?
-עוד הרבה זמן ילדה. למה?
כי בפורים אני צריכה ללבוש פרווה שחורה ורכה ולהתחפש לגור
כלבים, ואז גם אני אבוא לישון עם לילה, הכלבה שלנו.
אנחנו נהיה משפחה! אתה אבא,  לילה תהיה אימא, ואני הילדה
שלכם!
-משפחה?
כן אבא, משפחה זה טוב, לא אבא?
-תתכסי ותירדמי, ילדה שלי, כבר מאוחר.
אבא, למה אתה התחפשת בשנה שעברה?
-תפרו לי חליפה.
חליפה?
-כן..אבל התפרים היו גסים, והבגד היה גדול ולא נוח... כנראה
במידה של מישהו אחר... ולפעמים הוא היה מתכווץ עד שכמעט
נחנקתי.
אתה כועס על זה אבא?
-היום כבר לא ילדה, אבל כדי לתפור בגד מתאים צריך
זמן, וסבלנות, וכלים טובים, ורצון...והרבה אהבה.
ולא היתה?
-לא באמת... אבל גם אני גרמתי לזה.
אבא, מה נעשה עם העציץ?
-איזה עציץ... שלך?.
כן..האננס שלי, אני לא יודעת מה איתו... יש ריח לא טוב
בכל הבית... אולי לא נתת לו מספיק מים אבא?
-אני חושב שנתתי יותר מדי מים, ילדה... גם יותר מדי זה לא
טוב.
אז מה נעשה?
-אין מה לעשות מותק, לדעתי הוא כבר הגיע לפה עם
שורשים לא משהו... אבל את יכולה לטפל בו ולתת לו אהבה
כמו שרק את יודעת...
רק אני?
-כן. יש דברים שרק את יודעת, ולא אף אחד אחר, אז
כדאי שתתחילי...
ואתה, מה תעשה?
-אני מוכן להיות לידך, אבל רק אם תבקשי.
מחר  אבא...אני עייפה כבר.... לילה טוב .
-לילה טוב אפרוח וסליחה.
על מה?
-שאני כועס לפעמים.
אבל זה בסדר. מותר לכעוס אבא, רק צריך לדעת איך..
תגיד, כעסת על האיש שהתקשר לכאן היום בטעות?
-לא ילדה, זה היה איש שמאד אהבתי פעם.
אבל מה הוא אמר לך?
-הוא אמר לי משהו שאף פעם לא אמרו לי, ילדה.
מה?
-הוא אמר "ילד, מגיע לך להיות אהוב.".
ילד?
-כן, ככה הוא היה קורא לי.

אבא?
-מה צ'ופצ'יק?
כשיש חושך מתחת לשמיכה, כל הדברים היפים שבחוץ נעלמים?
-לא מותק,  הכול יחכה לך עד שתתעוררי.
גם אתה תחכה לי אבא?
-גם אני.
מבטיח אבא?
-כן, מבטיח.
וגם לילה שלנו תחכה לי?
-כן.  לילה מאד אוהבת אותך.
ואתה ולילה לא תעזבו אותי אף פעם?
-לעולם לא.
אבא?
-מה ילדה שלי?
אני אוהבת אותך.
-בטוח?
בטח שבטוח.
-גם בלב או רק בראש?
מה, למה אתה מתכוון אבא. הלב והראש קרובים, לא?
-כן ילדה, אבל לפעמים הראש רחוק מדי מהלב...
כמו שיר מספר שתיים ושיר מספר ארבע בתקליט הזה.
רחוק?  ומה עם הפה והעיניים אבא?
- הפה... הוא עסוק מדי בלדבר, ובעוד דברים... כשתהיי
גדולה אסביר לך.
והעיניים?
-העיניים, העיניים עצומות... לא תמיד רואות.
למה הן עצומות?
-כי הן לא רוצות לראות ילדה. לפעמים זה נוח לא לראות.
אבא, אתה עצוב לפעמים?
-לפעמים, ולפעמים שמח.
כי אם תלמד אותי על המחשב אני אשלח לך הפתעות כשתהיה
עצוב, ואם נהיה ברוגז  אני..
-אם נהיה ברוגז נבוא אחד לשני ונדבר ילדה,  אם מדברים
דרך מחשב קשה להבין באמת.
לילה טוב ילדה שלי.
לילה טוב..
אבא?
-מה אפרוח?
החלטתי!
-יופי, מה עכשיו?
אני אוהבת אותך בכל הגוף שווה בשווה!
-אני משוגע עלייך בת. זוזי, תעשי מקום.
יאאאאא, אתה ישן איתי ! איזה כיף!
-בת, רגע..
מה אבא?
-מי זה פה?
מה זה מי זה פה?
-הציור הזה בספרון, את מי ציירת ?
מה, זה אתה אבא... אתה לא מכיר אותך?
-לא,  זה לא אני ילדה.
אבל...ציירתי אותך כשישנת... מה...
-זה לא אני ילדה.
זה לא אני.

אבא?
-כן ילדה .
נכון שיהיה בסדר?