עץ הבונסאי של נפשי
מתפתל, קורם עור וגידים
חובק גבולות,
חובק עצמי-ים קטנים
אני ועוד אני
טיפה דומה, טיפה אחר...
כל האני-ים שבתוכי
אדם אחד,
מורכב מרבדים, שמיכת טלאים
שכבות של אדמה, חולות צבעוניים
אני נפעמת מיופיו, המורכבות שבו
ורק רוצה לגעת, מושיטה ידי -
שרף עוטף אצבעותיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.