|
החדות
שבה אני תופסת את השונות שלי
פוצעת אותי
פעם אחרי פעם
הזרות
זורמת מליבי
אט אט
אל כל חלקי גופי
מאבנת כל שריר שניצב בדרכה
אל הלב
בחזרה
אני קופאת
אני מקפיאה במבטי
כל מבט שפוגש אותי
במקרה
או שלא במקרה
אני מתגעגעת לשמש שלי
לאמונה שבערה בי
לאלוהים
אני מחפשת משמעות
ברגעים היומיומיים
בדברים הפשוטים
אבל אלוהים
הוא מסתיר פניו ממני
אני רואה רק את אחורי גלימתו הארוכה
ובוכה. |
|
|
אם לא תכנס
לפורום איך
תגדל? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.