סבא משחק אתי בגינה
בקיץ, בחורף וכל השנה.
אני מטפסת על הסולם
מביטה מלמעלה על כולם.
אני אמיצה ובכלל לא פוחדת
בנדנדה גבוה אני מתנדנדת.
גולשת לבד על המגלשה
עד שסבא מרגיש בלב חולשה.
סבא נבהל מנסה לעצור
תופס מקדימה וגם מאחור.
זה ממש מסוכן, הוא מתנשף
ואתי על ספסל הוא נח, מתיישב.
הוא מנסה לספר לי סיפור
ואני רק רוצה לשחק בכדור,
לעקוב אחרי נמלים בשורה,
לבדוק כל בור ושוחה ומאורה.
אחר כך אנחנו משחקים בתופסת
ואני בכלל, בכלל לא כועסת,
כשהוא משיג אותי כמעט
כי אני בכוונה רצה לאט.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.