|
זה לא שלא ידעתי
זה לא שלא אהבתי (אהבתי רק קצת)
אבל רציתי להסתכל
בעיניים מאובקות עם אבקת נוצצים
על נשכחות ישנים.
מכניסה את העבר להווה
סוגרת את העתיד לפעם אחרת
יודעת עד כמה אני
מכאיבה לעצמי.
ואיכשהו בכל זאת חושבת.
את כל מנגנוני ההגנה נגדך הפעלתי
ואתה חדרת דרך פירצה לא נראית לעין
איך יכול להיות שאנחנו בקשר עדיין ?
אחרי כל תקופת הזהב
אחרי שכל פעם מחדש כאב
שחשבתי בכל פעם שעזב
המשכתי לחשוב עליו.
אני לא אומרת שזו אשמתך
כי אשמתי חתומה על מצח לכל עין
איך, איך יכול להיות שאנחנו בקשר עדיין?
לך אל הנמלה עצל
למד דרכיה והחכם
עזוב אותי לנפשי
ותתחיל להרגיש קצת אשם.
ביום שהפסקת לקרוא לי ילדה
התחלתי להסתכל בעיניים של אישה
הפסקתי להתנהג כתמימה
והתחלתי לפלרטט כמעט רק איתך.
ועכשיו אני נשארת לבד
בעולם של אהבה וחום אמיתי
עכשיו, אני צריכה למצוא
את שביל הזהב בשבילי. |
|
|
חיפשתי את ממלכת
הסלוגנין
הסבירו לי איך
להגיע, ואיכשהו
התגלגלתי
לג'נין
חזל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.