|
צללים נושמים להבה
רקמת הרוח בעלים
הבהקי אור חולפים
צורות בראשית חייה.
אתה עוגן במחברי הנפש
חדרים סתורי הכרה
לשכות סמויות של קסם
דעת עיניי האפלה.
כפות רגליים יחפות
רועדות במיתרי הסולם
הכוח לוחש בנו פחד
אנו תמיד נסוגים מעצמנו.
יש ואדם נופל משמים
וגופו כלה באש הנוראה
אתה אוחז בנפשו להגנה
ועינייך תום וחמלה.
|
|
|
אבאל'ה, בוא
ללונה פארק,
בעיר התחתית
זורקים אבנים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.