יעקב-שי שביט / וכל הזמן את הים |
בבוקר בקפה מסריק מול הכיכר המוריקה
הופנטתי על-ידי עורב דואה (או שמא זו היתה צוצלת?)
מחקה מטוס
שולף את גלגלי רגליו לקראת הנחיתה -
כך לפני שנים -
זוכרת? -
נחתנו שנינו
ודגלך עליי אהבה
מאז
אף לרגע לא הייתי לא בטוח בימך
אהבתך נישאה אותי וגלגלה אותי מוקצף
ונסחפתי אל תוכה ועד היום עודני צף בה
נושם אינסוף שמיים
ואותך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|