|
הנה אני סוגר מעגל
רוחות על פני המים
אדוות סתורות כוכבים
מנפות את נפשי שולל.
דרך הדברים לבוא
אל מול הפנים הסמויות
נפץ המראה הגדולה
עדשת בראשית נמה.
הקשיבי לשירת הרעד
נושקת מיתרים לצורה
הערפל לוחש בנו שקט
אסור לדבר עכשיו.
הנסיכה שלי פוקחת עיניים עצומות
שמלת כלה וויקטוריאנית
מצלה בכול אשר נישכח היה
מלכת אנגליה שלי.
|
|
|
זה נורא מלחיץ
לראות שיש לך
סגרייה
אחרונה... כאילו
אתה הולך למות.
ק. מרכוס,
במסקנה אחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.