זה לא כלום, יומיומי, סתם מצבור מילים סתמי
עם משמעות, זה המנון להגיון.
זה אבוד, בלי מעוף, אין לזה לאן לשאוף
זה חזון, עם תפילה, זאת תקווה
זה ברדק, ערימה, בירבורים חסרי צורה
מסודרים בפזמונים, מושלמים
זה חבל, חסר כל מטרה, מאמץ ללא תמורה
זו הגשמה, והמהות להישרדות

זה מה יש ורק ככה זה יוצא
לא בדיוק כמו שאני רוצה.
לא חד, לא מיוחד

זה שקרי, אשליה, גבבה בלי אחיזה
אולם כנה, ואמיתי, עובדתי
לעולם, לא אתן לו להשתלט, בכל פעם אני אותו בועט
ונכנע, לעוד מילה, לעוד שורה

זה מה יש ורק ככה זה יוצא
לא בדיוק כמו שאני רוצה
לא חכם, מטומטם
בעולם, לפעמים אתה כמו כולם
דפוק בדיוק מושלם
לא מוכשר, מיותר
ולעד, נחפש ייחודיות
נמצא את הבדידות
התכלית, התרמית
ואני, אנטיתזה לעצמי
מנסה לכתוב את משנתי
לא עמוק, לא מתוק