ויתרת עליי,
וזה ממש מוזר לי
כי בתכלס אף פעם לא ויתרו עליי
תמיד אני הייתי זה שמוותר.
ויתרת עליי,
ואני יודע שאתה בטח לא תקרא את זה
כי מה לעשות
ויתרת עליי.
ויתרת עליי,
וזה הכי כואב שיש.
ויתרת עליי,
בצורה מגעילה, מכוערת
פשוט גועל נפש.
ויתרת עליי,
ושומדבר לא ישנה ת'עובדה הזאת.

אני באמת שלא אשם בשומדבר
הדבר האחרון שרציתי זה שתוותר עליי
אבל אתה הבאת לזה
וכן אני עשיתי את הצעד הסופי
אבל אתה תמכת בו לחלוטין

אבל איך היה אפשר לא לעשות ת'צעד הזה?

הרי זה היה המסלול הברור, המסלול שאתה הובלת אליו
המסלול שאתה כיוונת אליו
והיום אני מבין כבר ייחלת לו

עכשיו אני מבין ומתגלה לי שהכל היה שקר
ואתה גם סיימת הכל עם שקר.

ואני,
אני בחיים לא אשכח.
לא אשכח לא אותך
לא את מה שעברנו
אבל גם לא אשכח מה שעשית לי.

אולי יום אחד אסלח, אבל בחיים לא אשכח.
[לא שזה באמת מעניין אותך, הרי אתה ויתרת עליי.]