רחלי סטרול / כסא הנדנדה |
זקן ערירי יושב ומהרהר
מסתכל על עץ התפוזים שנטע לפני שנים
זוכר את החיוכים ששלחה לו
ואת מגע ידיה הנעים
איך הורידה את ראשה בביישנות
שהסתכל עליה ישירות
חיוך צדדי עולה על שפתיו המקומטות
היא רצתה אותו
רוצה להיות רק שלו
הוא פחד
להגיד לה שהוא אוהב אותה
ובמקום זה הרחיק אותה
עד שקמה והלכה לה
והמשיכה הלאה
הוא נשאר לבד
היום היא זקנה כמוהו
מוקפת במשפחה גדולה שהספיקה לבנות
והוא עדין יושב על כיסא הנדנדה ומהרהר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|