כשאני בחוץ
צועדת מול הרוח
או כשהיא מאחרי,
אני מדמיינת
שזה אתה שמלטף את פני
את זרועותי ואת גופי.
כשהרוח לוחשת לי באוזן
אני מחייכת
וחושבת
שיכול מאד להיות
שכרגע ממש
היא מעבירה לי
מילים
ומחשבות
ממך,
מרחוק.

כשהשמש נוטה לשקוע,
כשכוכבים כבר מתחילים להראות
ורוחות קלות נושבות
ואת פניך וגופך
הן נושקות
ומלטפות,
דע לך
כי בפיהן דברים לך לומר
שאותם נשאו הן יום שלם.
והרוח,
תלחש לך מילים
שאותם לך,
אני לחשתי קודם...


זה כל כך נעים לדעת
שגם כשאתה לא פה
גם אני שם
קצת איתך.