ביוב לא נשפך, מזוהם, משולי הרחובות אל הנהר;
הוא נאסף ברשת קשרים מופלאה תחת המדרכות.
בעלי מלאכה ופועלים, עקרות בית ומשרתות,
לבלרים ועוזרי סוחרים, לא מפלסים דרכם בינות
תנועת כיכרות הולכת וגוברת, על כביש מרוצף בולענים;
הם ממתינים בסבלנות, בגשם ובחמסין,
בתחנת התחבורה הציבורית
(שלל פרסומות לבושם חדש, ג'ינס ויוגורט; אף מקום לשבת)

מתנגדי המלך והכנסייה לא נשלחים אל הבסטליה; הם נורים בהפגנות
ראשם מוטח, הרחק מעיני הצלמים, שוב ושוב בדלת ג'יפ צבאי
הרעש אינו בלתי נסבל והפרוצות אינן נראות לעין; צפון תל אביב
רחוקה מכל המהומה הזו.

אין שוקולד טהור; מוגשת בירה צוננת. וויסקי יקר.
המלצרית אינה אדמונית ואינה חשה אמונה או ספקות בה;
השתחררה מהצבא, נרשמה ללימודים,
שערה שחור וחלק, עיניה נוצצות לקראתך
היא יודעת לקרוא, כמובן, ויופייה, כמו בפריז של 1755,
משמעותי יותר מכך

אם יש פילוסוף אחד בפרוקופ, זה אתה, דידרו, מדינאי סמוק לחיים
למרות שאתה טוען להיות כלכלן, "ציניקן בלי חלומות גדולים".
רק איתך - דיון נסער על משטר, על יחסים, על חירות ואושר
שותה כל ערב, מעשן, הוגה, תר אחר חיבתה של המלצרית- אבל לא
עושה שום צעד
נאמן לחברך; הנגר בעל ידי הזהב הכיר אותה קודם.
אם יש פילוסוף זה אתה, מפתה נשים יפות, בוגד, שותף לבגידתן;
תענוגות הבשר כיתד מוזהב, יציב לעת עתה, שאנו נועצים בעולם
הזה.

משנודע לי עליה; האם אוכל לגעת בך שוב כבדרך אגב,
האם אזכה להיות מופתעת מנשיקה הנלחשת לעברי, לקראת היותנו
מוטחים בתשוקה על קיר הפאב?
"חשבתי עליה בזמן המילואים",
אתה חוזר עם סיפורים, על אנשים שלא היית מדבר איתם בד"כ אבל
התרשמת מ "חוכמת החיים" שלהם (האין זו התנשאות גם לרמוז
שאיננו יותר טובים?)

"אני חושב שאני יכול להיות מאוהב בה",
אתה אומר לבסוף
ומגשים קטנים עמוסי צ'יסרים מתנודדים על זרועותיה; אחדים קנו
את חירותם.

אם תחלוף פה, דידרו,
גיא,
מאהב בשר ודם, חלום על גדות הנהר המטונף ממנו אנו ניזונים,
עוד עשר, עוד עשרים שנה?
לא תחמוד נערה אחרת?
אני בזה לחופש הגברי הזה. בזה, ומקנאה.

יום ג' 11.8.09 צהריים

(בספר "הפילוסופית", ספר לא הכי מעולה אבל מלא רעיונות
מעניינים, הפילוסוף מתנגח עם המרגל-למען-הכנסייה, בקרב על אותה
מלצרית אדמונית ועל אותה השפעה על העם.
בשיר זה, "דידרו" הוא גם הפילוסוף הרוחני-בוגדני, גם המרגל
הנאמן למדינה; הוא ייצוג הנאמנות והממסדיות עם ייצוג החופש
ותענוגות הבשר,  
וזה אולי השילוב שמאפשר להיות מסוגלים לאהבה,
ולא רק לדבר-מה נשגב ממנה.)