מריה יודשקין / ביקורת |
למעט אהבה, רוך ורעות?
אמור לי עתה אם זה לא קצת בנאלי
בעולם הפועל על בושה ולאות?
הם אומרים שכל זה פשוט פנומנלי
עמדו כל הליל בידיים פרושות
וזה לא משנה אם זה טוב לי או רע לי
דגלים מונפים ותקוות נרמסות
ושכל זה יהיה כמה שיותר תאטרלי
הקהל בא לראות רגשות.
ואני יכולה לעשות מה שבא לי
בכפוף לדרישות מקדימות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|