בדרך אליך
חשבתי מה להגיד שלא יחשוף יותר מידי
ובאותה מידה יראה את הרצון בלהשאר.
חשבתי שאולי טוב לך בלעדיי,
שאולי לך זה לא כל כך חסר.
והדרך
כל כך מוכרת וטבעית.
מביטה בטבע שמעבר לזכוכית,
חושבת...
במה אתה עכשיו מביט?
והאם תרצה בי בשנית?
אולי הייתי קצת יותר מידי לך
ואולי לא השארתי לך מקום לעצמך.
אך מה שבטוח זה שאהבתי אותך.
בדרך אליך
ראיתי אנשים בשגרתם,
רצים, כאילו מנסים לברוח מן המציאות.
נזכרתי איך תמיד צחקת על כולם
ואיך שאצלך הכל כל כך פשוט.
והדרך
כל כך מוכרת וטבעית.
מביטה בטבע שמעבר לזכוכית,
חושבת...
במה אתה עכשיו מביט?
והאם תרצה בי בשנית?
אולי לא הייתי שם בשבילך,
אולי המשכתי בשלי והשארתי מאחורה אותך.
אך מה שבטוח זה שאהבתי אותך.
בדרך אליך
חשבתי... האם תיתן לי להיכנס?
אם תקשיב למה שיש לי לומר?
וליבי נמשך אליך כמו פרפר לאש,
שאין לו מה להפסיד
כי גם ככה הוא ימות מחר.
13.8.2009 לילה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.