חלמתי שאת כבר לא כאן,
אנחנו לא ביחד.
התעוררתי שטוף זיעה ופחד,
ריקנות מילאה אותי.

מושיט יד לצד שלך במיטה,
מלטף סדין קר.
מדמיין אותך כאן לייד,
אהבה קצרה.

הלב, לב מוכה וחבול.
רק אהבה, רק אהבה יכולה כך לתעתע.
היא נשארה כשאת עזבת.

מסרב להאמין, כאילו לא היית מעולם.
לא רוצה להירדם כשאת לא לצידי,
אבל ממשיך,
ממשיך להתעורר בלעדייך למציאות זרה.

את מגיחה לפתע במחשבות,
מפתיעה משום מקום.
דמותך שם בכל פינה,
מחבקת, עדינה.

הלב, לב מוכה וחבול.
רק אהבה, רק אהבה יכולה כך לתעתע.
היא נשארה כשאת עזבת.