|
הפצע הקטן והמרגיז באצבע שלי
(ליתר דיוק - באמה)
כואב יותר מפצע קטן באצבע.
הוא כואב כמו עלבון, ובדידות
וכמו אלף כמעטים ובערכים
וכמו המון מילים שחסרות.
וכמו לא לשיר.
והוא כואב כמו כשנפצעים באצבע,
ואין אף אחד שייתן נשיקה ויגיד:
זהו. עבר.
יודעת שזה לא כמוני. אבל כמוני לא כאן כרגע... אז זה בינתיים. |
|
|
אם היה לי כפתור
שכשלוחצים עליו
הוא היה מעלה
סלוגנים לבמה,
יא אללה מה
שהייתי עושה...
קומיצה מוכיח
שסוף מעשה
במחשבה תחילה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.