וזה היה כל-כך חי.
ראיתי בדיוק איך אני מצטנפת בו
והוא קורא מעלי
אך מחבק ולוטף ואוסף
אותי
כשאני מצטנפפת בתוכו,
מתכנסת-מתאספת-מעורבבת
וכשאני מעיפה מבט בשחור שבחלון הגדול
וזוכרת שבשעות היום זה תכול,
וירוק של עצים נעים זעים
וטיפת לבן של ענן
ורוח שקופה שעכשיו גם.
חלמתי שאנחנו פה בסלון
אחוזים ונושמים ושואפים ולא אומרים דבר,
שלא יופר.
הוא קורא
ואני מתמכרת לשקט צמודת-גופו
ונפשו,
מחוזקת,
מחובקת,
מלופפת בינו לבינו
עליו, תחתיו ולצידו.
חלמתי שאני מגשימה את זה.
כל-כך חי
וחד
היה החלום הזה.
כזה חלום חי. חלום חיי.

5.7.09