הנייר שבו היא מפולסת יצהיב שוליו,
היא תעזב מאחור,
כמו כל השאר.
היא מתנתקת מהעט
מפליגה לאכזבות ונוסטלגיות
אי שם בשולי העמוד,
מצטרפת לשאר חברותיה.
הן כמו ממצא ארכאולוגי,
מתרבות קדומה ומסתורית.
יום אחד תפסע בהן,
ניחוח מוכר יעלה באפך.
למול חלקן תתכווץ,
תצחק על חשבונן של אחרות,
אחרות יקפלו בתוכן כיווץ קטן ומדוייק בלב,
אתה תדע שלא תוכל לחזור על פעמיך
לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|