בחלומי, ידי אימי
מלטפות את ראשי
מאמצות לתוכה את ליבי
ופניה מאירות לעברי
כמו לוחשות: בני אהובי!
ולא חשות ידיה בבוץ בשערי
והאור מפניה לא חושך מבעד
ללכלוך הכלוא בבגדי.
והלחש, כמו לא נלחש, לבן שמעד.
ובחלום אחר, עמוק יותר
גם אני מלטף שערי
ופני מאירות לתוכי
וליבי לוחש לקירבי
אהובי, אהובי!
( חושך - פועל, נקרא במלרע וצירי תחת השין)
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.