שולי בנג'י / פצעי הזמן |
השמש במרום מחיכת
ילדתי אל הגן הולכת
את ביתי הקטן ממרקת
ונותנת בו מעט חמלה.
היום בא
הזמן עמד לו מלכת
בחלל מנגינה מתנגנת
מספרת ספור על תנשמת
שדואה לה בחשאי.
היום בא
ריקנות את לבי תופסת
געגוע לאיש הנם מלכת
שנטע ברחמי נטע פלא
והנה היא גדלה ויפה.
היום בא
פצעי הזמן הגלידו
האור על פני זוהר הוא
ולבי משוטט ומחפש
האהבה בשדות הקמה.
הבוקר בא
הצוהר בביתי פתוח
מצפה שיבוא עם הרוח
האיש שלבו פתוח
ממתינה לו ומונה את הזמן.
@
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|