שירה קרנר / יום וליל |
נמוגה אט אט קרן שמש
שלהבת האודם גוססת
ברוך הכחול מתמוססת
וחושך! וליל! ואופל!
שחור פושט אט כמו כתם.
הסהר מרדים בשיר ערש
מערסל עולמו חרש חרש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|