מוקדש בחום לח.נ. ביאליק ולג. פורת


כָּל כָּךְ קָשֶׁה לִמְצֹא אֶת הַמִּלִּים
לִנְעֹץ אוֹתָן בַּמִּשְׁפָּטִים
וּבִטְפִיחָה לִשְׁלֹחַ וּלְחַכּוֹת
לְהִבְהוּב נוּרִית קְלִיטָה.

הִבְטִיחוּ לָנוּ ש-ְפַת עוֹלָם
כְּמוֹ מַבַּע עֵינַיִם, צְחוֹק וְדֶמַע
חִבּוּק, לִטּוּף...

אוּלָם, בְּכֹבֶד שִׁרְיוֹן הָאַבִּירִים
מִשְׁתַּקְשְׁקוֹת בָּהּ הַמִּלִּים:
         כֶּלֶב, מֶלֶל, יֶלֶד...

הָבוּ לִי ש-ְפַת מְכוֹנָה
פּוּלְסִים מַפְעִילִים כְּהֶרֶף.
ש-ָפָה שֶׁבְּתוֹכָהּ נוֹלַדְנוּ - כְּמוֹ בָּאָרֶץ
וּבָהּ נִחְיֶה.

26/04/2010

הסטרוקטורליסטים - הם טענו שהשפה אינה טבעית. שהרי אינה חלק
מהטבע שהתקיים בעולם לפני בריאתו של אדם. אלו אנו, שנאלצנו
במהלך אלפי שנים, לפתח ולהמציא אותה עבורנו. כדי שיוכל אדם
להשתמש בה, הוא חייב ללמוד את כלליה וכדי שיוכל ליצור קשר עם
אחר, חייב גם האחר ללמוד את אותם הכללים. כאמור, השפה בה אנו
משתמשים, אינה מובנית בנו כמו הצחוק והדמע. היא מלאכותית ולכן
היא כבדה ויוצרת בנו את התחושה שמגיע לנו שפה קלה יותר, איזשהי
שפה טבעית - כמו שפת מכונה במחשב - שפה שאולי הייתה קיימת בעבר
לפני שנולדנו, אבל איבדנו אותה. שפה שבה יודעים תינוקות לתקשר
ביניהם, שפה כמו מבע עיניים או חיבוק או ליטוף.