[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם סולו
/
אבא זמן

שתקתי.
לא כי לא היה לי מה לומר.
אולי דווקא מרוב.
מרוב דברים לומר.

מרוב העצב.
הבאת אותו אל חיי,
מוסרת לחיקי,
אל שתי ידיי,
וכמו עיוור,
לא הבטתי בפניו,
לא שאלתי שאלות,
אימצתי אותו לחיקי,
בשתי ידיי,
אל ליבי,
ואל חיי.

ומרוב הכעס,
אשר ניתך בתוכי,
נתזים,
הקיז את דמי,
לא מותיר סימנים.

מסתכל אל תוך ימך,
אשר בו טבעתי פעם,
היית אלת הים שלי,
גאה ואצילית,
ובחרתי בך,
על פני עצמי,
בלי לדעת,
וודאי שלא יכולתי להבין.

כה יפה היית,
שתי עיניים שקדים חומות.
ומגעך נצרב בזיכרוני,
חם כמו שמש אוגוסט,
לוהט ומסוכן,
הסימנים אשר השארת בעורי,
התפשטו בגופי,
שולחים גרורות לליבי.

אלת המים והים,
השמש והאדמה,
הטתה לי חסד חרישי,
כי בחיקי גידלתי,
רגש אמיתי -
העצב בא מאהבה,
אחרי כמעט שלושים שנה,
יש תקווה לאחריתי,
מצאתי אמונה.

אך בעיקר מרוב סליחה,
כן, סלחתי על הכל,
בסוף הבנתי, למרות ומכיוון,
אין כמו אבא זמן,
חיי לך את חייך,
אני כבר לא מאחורייך,
ואת לא מלפניי,
סלחתי לך,
אחיה לי את חיי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שטורח בערב
שבת עובד קשה
מדי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/9/09 19:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם סולו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה