אדמתי פיסה כבושה
ואין לה עוד
משהו ממני
את האנדרטה שהותרת מאחוריך
מבכה
ותהיה לי לזיכרון צורם
של מוות כפוי
ובעודי עוטה שחורים
אכסה מראות
לבל בבואתך תופיע
תפנה אלי מבט מאשים
תניח החרב בידי
נותרת ללא מאום
מופללת
בפרידה הזאת לא היה שלום.
כי כרגע אין לי כלום
מתפתלת
רק לראות אותך פתאום
אהבת נעורינו עטופה בפורמלין
לעד תנציח את בתולינו
על סופה הטראגי לא נלין
שכן הייתה זו אשמת שנינו
ויודעת אני כעת, פיגמליון של אחר אהיה
זכה וטהורה
קרה
חדה
וליבי,
נקבר עימך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.