קולות התנקזו מתוך הראש, ולאחר - שקט ודממה
אין עונה ואין בא ואין דבר למלא את הוואקום שנוצר אין מיש
וצריך, משהו צריך להתרחש בתוך מבנה הגולגולת -
פיגומים צריכים להיערם ועל מבנה המתכת לתמוך בגוף השפיות
כדי שאפשר יהיה להביט בפרח ולומר: אני אוהב את העולם הזה
על כל הרפש האלוהי היורד מן השמים כמכת צפרדעים.
אך דבר מאלה לא התרחש, אלא שקט משונה
שהלך והחריף עד שהאוזניים לא נשאו יותר בעול הדממה.
ומתוך הכלום הגדול מתגשמת ועולה מעטפת העולם השקוף:
גשם ראשון מכה אדמה חרבה,
מים עושים דרכם אל קרקעית הארץ.
(מי היה מעלה על דעתו)
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.