לבד על ספה מרווחת מדי
הטלוויזיה יורקת שטויות
יש כאן מספיק מקום בשבילך
אבל לא לתוצאות הנלוות

אם רק לא הייתי אדם מתפלסף
היינו עכשיו במיטה
ובבוקר אחרי שעון יעורר
לקפה על שתיקה מביכה..

הזמן עוטף את הפחדים בנייר צלופן
אך הזמן גם משאיר בי קמטים
זיכרון צילומי זה נחמד במבחן
וכל כך מתסכל בחיים

ועדיין את כאן.

את יפה ילדתי ועומד לי עכשיו
רק ממה שרץ בדמיון
גם קווים מקבילים לפעמים נפגשים
למרות שאין בכך כל הגיון

הסדיסט בתוכי מאחל לך רק טוב
תתאהבי לך באופן טוטאלי
גם קנאה היא קצת רגש, אמרת לי תמיד
שהרבה יותר טוב לי כשרע לי

מחזיק את עצמי לא לסמס לך "ערה?"
את היית מתעוררת מיד
בהרהור בין עוד לילה ליום שאחרי  
הערב נגמר לי לבד

ועדיין את שם.