כמו גרגר קטן, שבמקרה נמצא כאן
מוקף בקור אנושי
מתגלגל לפה ולשם
לבסוף לתוך הים נעלם
מנסה לזעוק לחיבוק ודחיפה
כולם רצים, הרוח אותם מעיפה,
מעיפה למקום הרחוק מנפשי הפצועה
עמודים על עמודים, גדר בינינו תקועה
פתאום זריחה, הגדר נפתחה
האור האיר על הפריחה
וברגע המעבר מהחלום למציאות
הבנתי, ראיתי, הרגשתי שזו טעות
לעולם תצעד נפשי בדרך גלמודה
הדרך תלולה, הדרך ארוכה
לאורכה אני תמיד אפצע ואפגע
אדמם את חיי עד סוף סיבוב המחוגה
עכשיו הכל נראה שחור מסנוור
הפכו את גן החיות לעיוור,
עיוור לאדם, שתמיד לצידם
שמרגיש כמו ורד ולא בן אדם
נגמר הדיו כי אין משמעות
נמאס לי לשמוע ולהרגיש בורות
אתגלגל אל הים, אשוט בעולם
אחפש תאומה, וביחד שנינו נקפא |
