לקחתי את מילותייך ברצינות תהומית
ממש כמו אז, כשרק התחלנו
מים שקטים חודרים עמוק
אז, כמו אז, את מהלכי שתלתי לקטיף מאוחר

פרפקציוניזם - האגו טריפ הכי גדול שיש
ככה אני משאיר את השרפות המשמעותיות לאחר

הקשבתי ושתקתי
ראיתי איך נושבת ממני המיץ של האנרגיה
לגלים צבעוניים בחלל החדר
ממתי ההקשבה הפכה לסתומה בעיניי?! אולי יש איזה משהו דפוק
בנינו?

אפרסמון.
אולי כאפרסק אצמח מתוק יותר

גאונים, יודעיי דבר ומחודדי לשון
מאיישים את מחשבותיי. מתייאשים ומתלחששיםף
"אתה רעב!", "אתה צמא!"
מי אמר שאני לא מסוגל להקשיב?!

אחר כך אני מתפלא למה אני מחפש לשחרר
כל הזמן

הכול נכון , אך אין תקווה
אם המכיל צריך להיות מוכל כדי להכיל
הוא לא שם
ובעצם, אולי גם אני לא