[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועם גונן
/
על הבר

אמרת שלא נשאר לך כח
רוצה לשים את העבר בתוך קופסא, לשכוח
שלא ייראו אותך בוכה, שלא יידעו שאת קיימת
שזה לא מה שאת צריכה, המציאות הזאת מושלמת
ואולי
אם זה היה יותר מדיי
כל כך קשה לקבוע
מהמקום הכי נמוך קל לכוון גבוה
והעיניים עם דמעות, והן הורסות לך את האיפור
עדיין מחפשת סוף שיסדר את הסיפור

ועל הבר
יושבת מישהי שהלב שלה נשבר
שותה משקה בצבע אפרסק
זה כמו מטוס שהתרסק
לפני שהוא פגש את העננים
ומה הם מבינים
כל אלה ששמחים, ואם הם מוכנים

לתפוס אותה
לתת לה יד, מבלי לחשוב על המיטה
סדינים שמזמינים מבד נעים
והקולות שנשמעים
מחוץ לדלת מחכה תשובה
שזאת לא אהבה
לפני שאת תלכי
תיהיי ילדה טובה
ותחייכי.

אמרת שלא נשאר בך פחד
רוצה לחזור להתחלה, לפתור את זה ביחד
שלא ייראו שאת פגיעה, לא יציירו אותך חולמת
עוד הזדמנות שמגיעה, המציאות הזאת מושלמת
בלעדיו
ואם כל האשמה עליו
כל כך קשה לדעת
חצי כדור ושיר ישן שאת עכשיו שומעת
והעיניים עם דמעות, וכמה טוב לך בלי איפור
הסוף מגיע כך פתאום בדיוק באמצע הסיפור

כשעל הבר
יושבת מישהי שהלב שלה נשבר
מבט קפוא על הבקבוק הריק
זה כמו מטוס שהתפרק
לפני שהוא נגע בעננים
ומה הם מבינים
כל אלה שצריכים ולא מאמינים

שיש תקווה,
לתת לה יד, מבלי לחשוב אם היא שווה
את הזמן, זה כמו סימן מאלוהים
ולמה הם תמיד טועים?
מחוץ לדלת מחכה תשובה
שזאת לא אהבה
לפני שאת תלכי
תיהיי ילדה טובה
ותחייכי...

אם קר לך הוא ידליק את החימום
הפלסטר לא עוצר את הדימום
הלילה זה נגמר, אל תשכחי,
תיהיי ילדה טובה ותחייכי...
כאב שילווה אותך לכל מקום חדש אליו תלכי.

אמרת שלא נשאר לך כח
רוצה לשים את המחר בתוך קופסא, לשכוח.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גנג'ה באה
וגנג'ה הולכת
אבל הסאטלה
לעולם תישאר

- שפן קטן נפעם
מהשטויות
שיוצאות לו מהפה
כשהוא מסטול


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/8/09 7:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה