|
היצור האחרון
שעדיין
זקוק לי
הוא
כלב
לא צעיר ולא חכם
מגודל אברים
כבד
לא צעיר ולא חכם
מתרפק ומבקש החוצה
מתחנן ומבקש אוכל
עטור שומנים
ולחלוחית של אהבה
זה כל מה שהוא מבקש
להוציא אותו החוצה
להמתין בסבלנות
עד שיספק צרכיו
ליטוף
היצור היחידי
שיצפה לי מעבר לענן
השאר ממתינים
בדריכות ובסבלנות
שאתפוגג
בינתיים משמיעים קולות
של לא נעים
ולא התכוונו
אבל יצא
|
|
|
זה פשוט מעיק
כשאנשים כל היום
מפנים לי את
הגב, וגם כשסוף
סוף יש להם את
האומץ להסתכל
עלי בעיניים, הם
תמיד מתנשאים
עלי, לא מעריכים
אותי, אולי רק
הילדים מסתכלים
עלי בגובה
העיניים...
אסי
האסלה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.