|
מילים ולחן: שלי שמעוני
עיבוד: ערן זלברבוך (הנריקס)
יש שלכת אי שם בתוכי
לא חולפת, לא עוברת,
זה לא עונתי.
מציירת מסיכות ממוחי
ובוחנת את מצב רוחי
בזמן חופשי.
רוחשת צעדים בתוכי
ולוחשת לעיתים באזני
מזה את לא תצאי.
זורמת עמוק בדמי
ביני לעצמי ביני לאימי
ועל מי לא.
אני אישה של חורף.
מיטה חמה להרגיש אותך קרוב
וכבר לא צריכה יותר
כל הזמן לדבר
על כמה רע לי או טוב.
הולכת ברחוב ראשי
ולוקחת אישי לא אישי
לא משנה בכלל.
מחייכת לעצמי בראי
תמיד לצד שנראה לי אני
באותו הזמן. |
|
|
לא! תשכח מזה!
(פעם הבאה אני
צריכה להתאמץ
יותר במיטה של
בועז רימר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.