|
הסתכלי על הדייג
עומד בודד על מזח
מביט אל תוך האופק בעיניים עייפות
הסירה מזמן החלידה
וביתו שומם וקר
כעת הזיכרון הוא כל מה שנותר
אז איך את אומרת שרע לך
ושהשמש שוב לא תזרח
בואי ותני לי את היד,
נצעד בסמטאות של יפו
מראות הערב
יישאו אותך איתם
הסתכלי על הזקנה
יושבת שם בתחנה
שקית עם ירקות עטופים בעיתונים
היא לא מדברת
רק יושבת וחושבת על
ימים שבאו חלפו וכבר אינם
בית קפה קטן שומם
רק איש אחד יושב שם
עם כוס קפה שחור ועיתון מצהיב ביד
הרחוב חולף מולו
אך איש אינו מבחין בו כבר
עיתון שעף ברוח וכוס קפה ריקה
הסתכלי על הילדה
עומדת בפינת הרחוב
יד קטנה מושטת לבקש קצת אהבה
מסתובבת לדרכה
חומקת אל החשיכה
רק עוד חלקיק של לילה בעולם אדיש וקר
אז איך את אומרת שרע לך
ושהשמש שוב לא תזרח
בואי ותני לי את היד,
נצעד בסמטאות של יפו
קולות הלילה
ייקחו אותך לשם
בהשראת
שירו של Ralph McTell,
Streets of London |
|
|
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.
אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).
שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.