איגור וזמנסקי / מתרחקת |
צמרות עצים
מתפוצצות בסקרצו חד כנף.
הליל נסדק. על אדן החלון
שרף הזריחה זולג בעצלתיים,
כולא צלילים ומעגל צללים,
מסתיר קפלים
אך מגלה כפליים
על הכרית המחלימה לאט
מהחלום שבו טבעתי. את
שוחה בזרם פצוע האדווה
ומתרחקת, עונדת
חרוזי ענבר על צווארך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|