שירה לירי / שקט מתמשך |
בולע את כל הסודות
נח לרגלי, מהנהן וחומק
חזרה אל בין החולות.
הים מאזין ומחזיק בידיי
והכול כל כך קל לספר
כאבים שכאבתי, דמעות עד בלי די
הים רק מקשיב ושומר.
הים מבין את כל הקולות
ומביט עמוק בעיניי
הוא יודע לשאול שאלות נכונות
מחבק בגליו את כתפיי.
הים גנב את סודותיי אליו
גנב, ונעלם.
וכעת נשאר רק חלל מעומעם
מדבר שומם, יבשה ארוכה
ונפשי הנבגדת, פגועה וריקה.
6.2.10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|