אני יכולה לומר לך שאת נורא יפה הערב,
אבל את יפה תמיד.
אני יכולה לומר לך שהחיוך שלך מקסים,
אבל כולך מקסימה.
אני יכולה לומר לך שהמבט שלך מהפנט,
אבל כולך מהפנטת.
אני יכולה לומר כל כך הרבה דברים...
אולי פשוט אנשק אותך וזהו?

הייתי לוקחת אותך לניו יורק, לפריז וללונדון.
היינו הולכות יד ביד בשדרה החמישית,
מתחבקות בפיקדילי
ורוקדות לאט על המונמרט.
הייתי לוקחת אותך לחוף של אכזיב, לחולות של אשדוד,
ליערות של ירושלים ולנחלי רמת הגולן.
אך אם תסכימי, אני מוכנה להתפשר על
המיטה הסתמית שלי.

אתה מחכה,
והזמן קופא, ואתה קופא יחד איתו.
זה כמו לחכות לארוחה טובה
ולהרגיש את כל מגוון הטעמים הנפלאים מתפוצצים לך בפה.
משאירים לך עיקצוצים בגרון.
אתה מחכה,
והזמן מתכופף ומתעקם, ואתה מתקפל יחד איתו.
זה כמו לחכות לגשם ואז לקפוץ בשלוליות
שמשאירות לך גרביים רטובות וקרות ולב יבש וחם.

מונולוגים מקופסאת קוטג'