זיכרונות עירומים
מחולצות פלנל
שלבשתי
מסריחים את המקלחת של אתמול
לקרצף את עצמי
לא להשאיר אף כתם
או פסים בגווני שנות השבעים.
מתחת לשמיכה, עמוק -
יחפה, בלי מכנסיים
אני נרדמת מול אינספור הערוצים.
אותה כמיהה לאהבה
אותה ערגה לחלומות
אותה תחושת ניכור לכל מה שתמיד קראתי בית
להירדם על הספה שבסלון,
כשבכל החלונות כבר הגפתי את התריסים
תכנים זהים, פורמט אחר
ערמה של צלוחיות
ובקבוקים ריקים על הרצפה נערמים.
קולות פיצפוץ ורחישה
אשר עולים מן התנור
לוחשים לי לילה טוב ומפריחים לי נשיקה
כל הקולות שבחצר מפריעים להירדם -
כלל לא יודעים שכאן הקמתי את ה"הובר וויל" שלי
במחאה, מתוך דלות, כמו אומללה שאין לה בית
אני ממאנת להתרפק על הררי נוצות רכים. |
