וכבר הגעת לגיל,
שקצת מסכמים את החיים.
יש עוד הרבה לעשות,
אבל גם להביט לאחור,
איש של אדמה
בדיאטה ניצחית.
מה לעשות.

בוא נדבר על החיים, אתה אומר.
ומייד נרדם על הספה.
לפני שאת המשפט גומר.
אבל תמיד היית שם.
בשבילי, חזק, קיים.
אבא, סלע.

וכבר הגעת לגיל,
שקצת מסכמים את החיים,
יש עוד הרבה להיות,
אבל גם זמן למחשבות,
איש של אדמה,
בדיאטה נצחית.
זמן לתהיות.

בוא נדבר על החיים, אתה אומר.
ומייד נרדם על הספה.
לפני שאת המשפט גומר.
אבל תמיד היית שם,
בשבילי חזק, קיים.
אבא, סלע.

גידלת לי מפעל חיים,
רצית שאמשיך, אבק בחריצים.
אצמיח שורשים, חול בסנדלים.
ברחתי לצלילים, מדים מגוהצים.
אקדח ואזיקים, בחרתי במילים.

חפרנו בורות, תהומות עמוקים.
חומות שבנינו בשנים של מרחקים.
עכשיו מבין, כבר בן שבעים.
שבעים מטעויות, מתבגרים, משלימים.
ואולי באמת מנסים, מתקרבים.

בוא נדבר על החיים, אני אומר.
רגע, אל תרדם לי על הספה , תישאר ער.
עוד משפט אחד ואני גומר.  
תמיד היית שם,
בשבילי חזק, קיים.
אבא שלי, סלע.
ותמיד תהיה...