|
ספר שלא קראתי מונח על השולחן
מוזיקה קורעת לי את הלב
לשלוח ידיים
ולתפוס את הלב של העולם
הרוטט, חסר-הצורה
ולעשות ממנו משהו שיעשה לך טוב
בסוף מילה מופרעת
של סיפור מוטרף
נשארת התיבה בלי מילים
והראש מהדהד ריק
להוציא יותר מלהכניס
מפחד הייאוש ותעתועי-המחשבה
מילה כנה מפלחת את הלב
אך המילים חסרות
זחילה נואשת ועיקשת למשפט הטהור
למילים הנכונות
שיאירו את הכול באמת אחת גדולה
המטרה לא מושגת
ובדרך יש הרבה מילים שניסו
"לא לזה התכוונתי,"
ממלמל המשורר
הסופר
הוא שותה אלכוהול
לסגור את מה שלא מצליח להיפתח
כמו לחתוך שריר
ביד הנמתחת בתחינה לאהובה
לטפל בפצעים ולנסות שוב
|
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.